כתבתי אותו באותו מוצ”ש שמחת התורה השבתה. ילד קטן מבוהל לא יודע מה יקרה ככה אני הרגשתי כולנו קטנים כל כך אבודים ורק אלוקים ינחם את הלבבות הכאב השריפה המשתוללת, מן השמים תנוחמו
רק ילד קטן
איך שהכל התחיל רק אלוקים יודע
חשבתי אולי זה רק תרגיל
ויהיה רגוע
ופתאום הארץ נבהלה וגעשה
הסער פה יהום
ואיך אני מוצא עצמי
מטח סוער בלי מנגינה
מניע לא מגיע למטרה
קרב לא מנצח
מלחמה סופה להבה
אזעקות טילים מסוקים
כולם עסוקים
ים יבש הגבולות נחצים
קוים אדומים
אין נקודה.
כולם אצים רצים
אני רק ילד קטן
מבוהל כבר מזמן
לא יודעמה עושים
יש כל מיני כלליםחשובים
רק שומע דיבורים משפטים צבעי צלילים
לא יודע מה עושים
לא נתפס אין מעצורים
שיגמר הסוף שיגמר
הכל כמו במחול
הוא מטורף מחול שדים
גלים גלים מתגלגלים
מעגלים
הצחוק פינה מקום
השקט הגיע קולו רועם פתאום
נסו הצללים כי פנה יום
***
איך הכל יגמר?
רק אלוקים יודע
ומי יחבק אותי?
מי ילטף? ירגיע?
אני רק ילד קטן
לחוץ פגיע
האם אתה אותי שומע?
ויש נעלמים
משוואות ללא פותרים
ופתרונות ללא סופים
אותי לא סופרים
כי אני
רק ילד קטן
שמועות סותרות בליל סיפורים
נשמות מתות כולם בוכים
השמים שחורים ואין שמחות
ליל בלהות
הם לבנים כמו הפנים
שברים תקיעות ומשאלות
מתנפצים החלומות
והקירות הם זועקיםאת השמות
***
והוא ניסים מנת כוסי
והוא צופה והוא עזרה
והוא ניסים ומנוס לי
ביום אקרא
והוא רופא והוא מרפא
והוא עונה בעת צרה
עת יכאב גדול שברי
עדי שובי ואשובה
אני כמו ילד קטן
מי שאני מה שנשאר
אל תעזוב אותי
תן לי סימן
כתבה אורלי גוהר
כל הזכויות שמורות(c)
איזה שיר מיוחד!
מצליח לבטא במילים את כל סערת הרגשות שפגשה אותנו במוצאי שמחת תורה
אורלי יקרה-זה אומנות נדירה!!
תודה לך!