שיר מחאה על הרגשת השקיפות ההתעלמות כאילו אני קיים אבל כשרוצים אותי או נזכרים בי אני הופך להיות שימושי
אני מרגיש שקוף
כמו כלי שבור
צלופן עטוף
תמונה למזכרת
אני מרגיש שקוף
הכל מבחוץ רואים
איך ההרגשה
לא יודעים
הולך שפוף
מסתכל על החלון
של תצוגת רחוב
מחפש את המסגרת
מבפנים.
אני מרגיש שקוף
בעודף רגשות
רדוף בחששות
טובע בים
האכזבות
הדאגות
החרדות
הולך בחוף האשליות
של עצמי.
אני מרגיש כפוף
מעבר ליאוש
מה עושים כולם
יש מקום שם בעולם
בשבילי??
אני מרגיש אפוף
הגעתי למבוי
והוא כולו סתום
בגללי
כביש חד סיתרי
סוף הדרך
עבורי
אני מרגיש שקוף
כמו מתנדנד על חוט
הוא דק נמתח
אינו נראה
עוד רגע אצנח
לתהום
כבר לא אהיה
שקוף
אני מרגיש אפוף
מעבר לשמש
האור בהיר וטוב
ורוח מלחשת
אל תרגיש שקוף
יש מצב הכל הפוך
הנס הוא כמו קפה
והעולם יותר יפה
איתך!!
תמיד הרגשתי שקוף
עברתי מקום
מצב זקוף
מעבר לפינה
מלווה אותי ההתחלה
מתנה חדשה
עטופה בצלופן שקוף
ויד מושטת אלי
באהבה
כבר לא מרגיש
שקוף
כתבה אורלי גוהר
כל ההזכויות שמורות(c)
